עבאס לעבודות פתוח בע"מ נ' מועצה מקומית עין מאהל

פסק דין

ב"כ הצדדים הסמיכוני ליתן פסק דין על דרך הפשרה כאמור בסעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 על סמך טיעוני הצדדים בעל פה.

התובעת הגישה תביעה כספית על סך 21,400 ₪ בגין יתרת חוב שנותרה בשל עבודות חפירה והנחת קווי צנרת שביצעה עבור הנתבעת בעקבות זכייתה במכרז. לטענת התובעת, הנתבעת נותרה חייבת לה את סכום התביעה וזאת לאחר שהתובעת נשאה בעלות הצבת שוטרים. התובעת, אינה מכחישה שעל פי ההסכם שנחתם בין הצדדים, עליה לשאת בעלויות הצבת שוטרים, אולם לטענתה כתוצאה מתכנון לקוי של תוואי הנחת קווי הצנרת, שונה התכנון ותוואי הנחת הצנרת, הועתק למרכז הכביש, דבר ששינה לחלוטין את תנאי המכרז ושיקולי התובעת בהגשת הצעתה. לטענת התובעת, התוכנית במתכונתה החדשה, חייבה הצבת שוטרים שייפקחו על התנועה בכפר, דבר שלא היה דרוש לגבי התוכניות הישנות, אז תוכננה הצנרת לעבור במדרכה, דבר שלא הצריך הצבת שוטרים, אלא תמרורי הכוונה בלבד.

לטענת התובעת, נכרת הסכם בעל פה בין התובעת, מפקח מטעם הנתבעת, מהנדס המים מטעם המועצה ומהנדס המים מטעם מינהל משק המים, לפיו התובעת תעלה לשטח תזמין שוטרים וכי הם ישלמו לשוטרים. בתמיכה בטענה זו, מפנה התובעת לחשבון חלקי מס' 1, שבו אושר לה לתשלום הסכום עבור העסקת שוטרים. על החשבון החלקי חתמו כל הגורמים הרלוונטיים במועצה – המפקח, מהנדס המים, ראש המועצה, גזבר המועצה והחשב המלווה ויש בחתימתם לאשר קיומו של הסכם בעל פה בין הצדדים לפיו לאור השינוי בתוואי הנחת הצנרת, התובעת לא תיאלץ לשאת בעלויות העסקת השוטרים שלא נלקחו בחשבון בעת הגשת ההצעה. בהמשך, טוענת התובעת משהוגש החשבון הסופי, בחר מהנדס המועצה לבצע שינויים בחשבון הסופי ולהפחית את התשלום עבור העסקת שוטרים. עוד טענה התובעת, כי בפועל הרשות המשלמת היא מינהל המים והיא בפועל שילמה לנתבעת עבור הוצאות אלו.

מנגד טוענת הנתבעת, כי דין התביעה להידחות, מאחר ועל פי הוראותיו הברורות של ההסכם שנחתם בין הצדדים, מחירי היחידה יכללו את שכר השוטרים שיועסקו על ידי הקבלן במידה וידרש על ידי המועצה גם ביום וגם בלילה. לפיכך, טוענת הנתבעת, מי שאישר את החשבון החלקי עשה זאת בטעות בהתעלם מסעיפי החוזה. בנוסף מציינת הנתבעת, כי הגורם האחרון הפוסק בפרוייקטים כגון זה נשוא התביעה הוא מהנדס המועצה. בנוסף, מנוסח ההסכם, ברור היה שתידרש נוכחות שוטרים, גם אם תוואי הנחת הצנרת לא היה משתנה וזאת בשים לב שמדובר בעורק תחבורה ראשי של היישוב. על כן, לא ניתן היה לבצע את העבודות ללא הצבת שוטרים באותה כמות כפי שהוצבה בפועל ולכך כאמור נתן ההסכם ביטוי כך שהעלויות הן על הקבלן. עוד ציינה הנתבעת, כי הייתה הרשאה תקציבית מסויימת לפרוייקט ולא ניתן להוסיף עלויות שלא נלקחו בחשבון במסגרת תקציב הפרוייקט. הקבלן אינו קובע אם נדרשת נוכחות שוטרים בשטח, אלא המועצה בלבד והחוזה לקח בחשבון שיידרשו שוטרים ולפיכך קבע שעל הקבלן מוטלת חובת התשלום והיה עליו לקחת זאת בחשבון בעת הגשת ההצעה למכרז. מה שרלוונטי בסופו של יום זה החשבון הסופי ועליו חתמו כל מורשי החתימה מצד הנתבעת. בנוסף, חולקת הנתבעת על טענת התובעת שהצדדים הגיעו להסכם בעל פה באישור מהנדס מינהל המים שהוא האיש המוסמך לגישת התובעת ומציינת, כי ההסכם דורש אישור בכתב ולא בעל פה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בתצהירי הצדדים ובמסמכים שצורפו ולאחר ששקלתי טענות באי כוח הצדדים, אני פוסקת על דרך הפשרה, כדלקמן:

א. הנתבעת תשלם לתובעת לסילוק סופי של כל תביעותיה סך של 11,770 ₪ לא כולל מע"מ.

ב. בנוסף לאמור לעיל, תשלם הנתבעת לתובעת סכום כולל בגין הוצאות משפט ושכר טירחת עו"ד בסך 2,000 ₪.

ג. הסכומים האמורים ישולמו לידי ב"כ התובעת בתוך 30 ימים מהיום שאם לא כן, יתווספו אליהם הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

ד. בנסיבות העניין ולאחר שהצדדים הסכימו לסיום התיק בדרך מקוצרת זו, מורה לגזברות להשיב את המחצית השנייה של האגרה ששולמה לתובעת באמצעות בא כוחה.

המזכירות תמציא לצדדים.

ניתן היום, ט"ז כסלו תשע"ב, 12 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: